טוב לכתוב פה זה חובה אז אני הוא סאסקה,סאסוקי,drago וילד בעל השארינגן.(תבחרו כינוי כולם שייכים לי)
כמו שהבנתם אני אוהב את סאסקה קון(למי שלא הבין את זה הוא נכה ויבוא לגור איתי בעיר הנכיםץ
טוב אני הוא שר החוץ של מדינת ישראטאקו^^ ואני המצאתי את השורש נ.כ.ה
ואני אוטקו גאה ומוזר,מוזר זה מיוחד נורמלי זה רגיל משעמם.
וזהו אין לי יותר מה לכתוב כדי לשעמם אותכם.
סאיוראנוקו
קם בבוקר אחריי הצונאמי האגדי ששטף את הודו, בחור אחד מעבודתו כמאבטח בתחנת המשטרה
הסמוכה שנבנתה מחדש הציעה לו לעבור לטוקיו לפענח את מקרה הצונאמי כי היה מפענח
מצוין. "אני לא חושב" הוא אמר. "אתה דפוק?- יפןן! מאנגות, בחורות וו.. מלאן כסף על
כל הפיענוח!" "אבל זה לא מתאים עכשיוו!" "טמבל!" "אוקיי, אוקיי! אני אסע בערב, אבל
20:00 נכון?" "כעע.." הוא צחקק וחייך :) בשעה 20:00 בדיוק המטוס הפרטי חיקה. "מטוס
פרטי??" "כן" הבחור ענה לו! "אננ.. אננ.. אנניי.. עולהה! יוהוו!" "ואני טמבל?" הוא
קרא! לאחר יומיים של נסיעה עם התקעות בכמה עננים, הוא הגיעה. הוא הלך דבר ראשון לים
ורק אז חשב: "למה לעזאזל אני פותר תעלומת צונאמי בהודו, כשאני ביפן?" לפתע הבחור מן
העבודה שלו יצא מן המים עם פנים חיוורות ונדמה כי הוא משנה צורה לשיניגאמית! "המטרה
שתבוא לראות את ביתיי! מי אתה חושב שחרר את הצונאמי? אניי! אבל, שחררתי אל הודו,
כיי.. יפן זה עדיין ביתי הזמני! אצלי תקרא לצונאמי צונאנמי בבקשה! זו דרך ארץ אצל
שיניגאמייםם!! ועכשיו.. סוד כמוסס! אני רעבה למתים! ולשחרור רק עוד כמה צונאננמים
ולהשמיד את הקוד השני!" מיהאאהאא.. הסוף!
סיפורה של מאריקו שעוברת להתגורר בבית חדש, ומוצאת בחדרה פסנתר ישן. בלילה היא שומעת מנגינה שמגיעה מהפסנתר... איך זה ייתכן? בנוסף, היא פוגשת את שכניה סאטסוקי ואחיה קאורו, שאינו יכול לראות.
מנגינה נשכחת- Natsukashi ongaku פרק 1: "מעבר דירה בחופשת הקיץ, התחלה חדשה..." בשעת אחר צהריים מאוחרת, נעצרה מכונית אל מול אחד הבתים ברחוב הקטן. מתוך המכונית יצאה ילדה בעלת שיער שחור ארוך ופוני שסוכך על עיניה הזהובות, שצבען תאם את צבע השמיים הזהובים בשקיעת השמש למולה. "הבית הזה ממש שונה מהדירה הישנה שלנו" אמרה להוריה שבדיוק יצאו מהמכונית. "כן, הוא בהחלט יותר מרווח, ואיש המכירות אמר שיש בו אפילו חלק מהריהוט של הבעלים הקודמים" אמר אביה. "משום מה, המחיר היה לא יקר מידי, יחסית לבית כזה. יש פה אפילו פסנתר, כמו שתמיד רצית". "כן, כששמעתי שיש פה פסנתר ממש שמחתי, תמיד רציתי ללמוד לנגן באחד" אמרה הילדה. בעוד הוריה מעבירים אל הבית כמה ארגזים עם חפצים אישיים שלא נשלחו עם שאר המטען, שהיה אמור להגיע ביום המחרת, שמעה הילדה צעדי ריצה בשביל המוביל לבית הסמוך. כשהסתובבה לכיוון הקול, ראתה ילדה גבוהה שנראתה בערך בגילה מתקדמת לעברה. היה לה שיער אדום שהגיע כמעט עד אוזניה, ועיניים ירוקות. "קוניצ'יוואה, שמי אריסוגאווה סאטסוקי. אתם המשפחה שעוברת לבית הזה,נכון?" שאלה בחיוך. ..
פאנפיק ארוך באנגלית , מחולק לפרקים רבים, של Fate\stay night. חודשים לאחר מלחמת הגביע הקדוש החמישית, שירו, רין ואיליה נשאבים למלחמה נוספת, כשהם פוגשים חברים ואיובים חדשים כישנים, כאשר הסודות שבעבעו מתחת לפני השטח ולא פרצו במלחמה הקודמת עומדים לצאת החוצה במלוא העוצמה ולשנות את חייהם של המאגים של העיר פויוקי לנצח. בסיפור יש אלימות פיזית, מילולית ומינית-ולכן הוא מומלץ לגילאים 17 ומעלה.
שד הכלב סשומארו בצעירותו הסתובב לבדו ברחבי יפן במטרה ללמוד ולהשכיל על העולם החיצוני, מה שמוריו הפרטיים בטירה של אביו לא סיפקו לו. היה זה יום קיץ לוהט כאשר סשומארו בן השש עשרה פגש את האיש שיזעזע את עולמו וייתן לו נקודת מבט חדשה על החיים.
"בוקר טוב!" אמרה הנערה בעלת הצמות, "בוקר טוב הונדה-סאן" השיב הנער בעל פני המלאך, "היום לארוחת בוקר יש את הדבר שאתה הכי אוהב סומה-קון! נאטו!" אמרה בהתלהבות. "הא הא" צחק "את תמיד יודעת איך להתחיל יום בדרך נהדרת" המשיך, "אין בעיה!" אמרה, "אני תמיד פה כדי לשמח אנשים! זאת המטרה שלי! לעזור ולשמח! הא הא" צחקה בשמחה. אחרי ארוחת הבוקר יצאו השניים מהבית, שני מתבגרים אלו שלא ידעו כלום אחד על השנייה לפני תקופה הקצרה מחודשיים פתאום היו הכי קרובים בעולם. משום מה, יוקי, הנער הצעיר המתבודד שנחשב ל"קול" בבית ספרו מצא משהו שמשך אותו אל נערה זו, אך לא ידע בדיוק מה.טורו אותה הנערה חשבה על יוקי כאל "נסיך מקסים" שלא תוכל להשיג אחרי הכול מה לה ולו? תמיד חשבה עליו כאל ידיד טוב ותומך, אחד שתמיד שם בשבילה, כל זה עמד להשתנות…לטובה…
בעמוד זה תוכלו לקרוא "פאנפיקים", תכנים (לרוב סיפורים) שכתבו משתמשים וגולשים בהשפעת תרבות האנימה והמנגה. אנו אוהבים לתמוך בקהילה ולפרסם את הפאנפיקים של כולם, אולם יש לנקוט במשנה זהירות עם הקריאה. פאנפיקים מסוימים עלולים להכיל תכנים פוגעניים ובעיתיים עבור חלק מהגולשים באתר. בין השאר יכולים להיכלל תיאורים של אלימות מילולית ופיסית, מצבים כמו-ריאליסטיים קשים ביותר, וכן תיאורים של מעשים אירוטיים ופורנוגרפיים מכל סוג שהוא. אי לכך, צוות האתר ממליץ לכל הגולשים להפעיל שיקול דעת. קריאה של הפאנפיקים אינה מיועדת לאנשים שלא מלאו להם כחוק עשרים ואחת שנים. בקריאת תוכן מפינה זו אתם באים בהצהרה כי אתם נמנים על קבוצת הגיל הבוגרת המתאימה, עושים זאת להנאתכם האישית ועל אחריותכם האישית, ומודעים לעובדה כי חשיפה מצידכם של אדם שלא נמנע על הקבוצה הנ"ל לאתר זה מעמידה אתכם במצב בו אתם מוחזקים כאחראים לדבר, ולא תוכלו להאשים את מנהלי האתר, מתחזקי האתר או צוות האתר בנזק שייגרם מכל סוג שהוא. כמו כן, בקריאתכם את התכנים בפינה זו אתם באים בהצהרה כי התוכן אינו פוגע ברגשותכם, והקריאה נעשתה ע"פ רצונכם האישי.
על אף שתכנים בפינה זו עשויים להיות פוגעניים ובוטים, ברצוננו לעודד יצירה של תכנים מקוריים שאינם כאלה. אין בכוונתו להשתיק את חופש הביטוי של הגולשים באתר, אלא במקרים קיצוניים, אולם אין אנו רואים בעין יפה ניסיון להפוך את הפינה הזו למעוז של ספרות חובבנית פורנוגרפית\אירוטית בלבד. זו צריכה להוות, במצב האופטימלי, חלק שולי יחסית. גם לאמנות יש גבול, ועל כל הגולשים לזכור כי באתר זה מסתובבים להם גם ילדים. כתבו במתינות האפשרית, והשתדלו להימנע מפרובוקציות מיותרות - מיניות ואחרות מכל סוג. אפשר ליצור אמנות מצוינת וסיפורים מרתקים גם בלי שימוש באלמנטים שכאלה.
התכנים כולם בפינה זו שייכים למשתמשים ורק להם. צוות האתר לא לוקח אחריות בנוגע לכתוב בפינה, ולא מתיימר לעשות כן. זוהי הפינה שלכם, בשבילכם. השקיעו בה וטפחו אותה, והתוצאה תהיה חיובית ואיכותית.
פאנפיקים 
